מרדכי כהן ז"ל

 

קוים לדמותו

מרדכי (מוטי) נולד בירושלים בי' שבט תשי"ד. (14/1/1954)

בן למשה בן ישעיהו כהן ז"ל ובלומה לבית דוידוביץ שתבדל"א

הוא החל את דרכו בבית הספר היסודי "שילה" בירושלים לאחר מכן עבר מוטי ללמוד ב"ישוב" והיה מהמעטים שהעזו להמרות ולהתגייס לצבא.

משם הלך לישיבת ההסדר שעלבים בראשות הרב שלזינגר

בצבא ובמילואים שירת כשריונר במסגרת ההסדר בחטיבה 188.

לאחר סיום תקופת הלימוד בשעלבים למד מוטי כלכלה באוניברסיטה.

הוא החל לעבוד בתפקיד מנהל חשבונות של חברת עבודות עפר בירושלים  "חפירה וחציבה"  במשך כ - 18 שנים עבד בחברה ונתן את כל כולו להצלחתה וניהולה התקין. הוא יצר קשרי ידידות עם כל הסובבים אותו מנהלים, מזכירות ואפילו עם מספר ממנהלי העבודה הערבים.

בשלב מסוים חיפש מוטי שינוי  ולקח כשנה הפסקה לטובת העולם הרוחני הוא נרשם בצורה עצמאית לשיעורים בנושאים תורניים שונים במכון התורני "הרצוג" שעל יד ישיבת ההסדר אלון שבות.

משם נכנס מוטי לשמחתו הרבה לעבוד בבית הספר היסודי "חורב" בירושלים, שם עבד כמנהלן (מנהל אדמינסטרטיבי) במשך 7 שנים אך כאן בנוסף לעבודתו המסורה הצליח אבא להרגיש סיפוק והנאה  הוא התחבר למנהל, למורים, להורי התלמידים וחשוב מכל לתלמידים, הוא עבד בשמחה במאור פנים ותוך הרגשה של אחריות לכל דבר ועניין בבית הספר גם אם אינו קשור ישירות לעבודתו.

ויעיד כל מי שהכיר את מוטי בעבודותו בחורב על השינוי החיובי שחל בבית הספר בתקופת שהותו שם החל מההרשמה של הילד לכיתה א' ועד צאתו לחטיבת הביניים בסוף כיתה ו' .

באב תשל"ו נישאו מוטי ז"ל וניצנה שתבדל"א

נולדו להם 11 ילדים: אביטל, אפרת, שלומית, אביתר, מרב, אלעד, ענבל, דניאל אורית, תהילה, נועה. שלושה אחיות זכינו שנכנסו לחופה בעזרתו ובהשתתפותו של אבא.ושני נכדים נולדו להם: דרור משה לאביטל ואיתן. רעות לשלומית וליאור.

אבא, ואמא שתבדל"א היו אוהבי ארץ ישראל בנשמתם ולקחו את המשפחה לטיולים בכל מקום בארץ מאילת ועד מטולה מעיר גדולה ועד ישוב מבודד מוזיאונים ושבילי החברה להגנת הטבע כשהשינה בדרך כלל באוהל ושק שינה.

אבא הקפיד על קביעת עיתים לתורה, וזכורה לנו החברותא בגמרא בבית בערבים, הליכה להפגנות, התעניינות והבנה בנושאים המדוברים, ארגון בילויים לטובת אירועים משפחתיים- ימי הולדת וכו'.    

אבא היה המאזן, המרגיע ומשקיט השלום בבית של הרבה ילדים, וגם מחוץ לבית כדרכו של אהרון הכהן: "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".  

בשנת תשמ"ט שהגענו משפחת כהן לגור בשכונת בקעה, הצטרפנו לקהילת ניצנים שהייתה אז עוד בתחילת דרכה והתהוותה. עם השנים התגבשה וגדלה הקהילה ואנו משפחת כהן בתוכה, אף שלא התבלט במיוחד, והיה אדם צנוע ושקט, שמח מוטי-אבא להיות חלק מהקהילה בחיי היום-יום, בשיעורי התורה, בעזרה ובחלוקת סוכריות וממתקים לילדים במאור פנים, תוך שהוא שואל בשלומם ובשלום אחיהם.

ביום שישי ו' בניסן תשס"ה (15/4/2005) ערב שבת שבע ברכות לאפרת ועזרא, הלכנו משפחה וחברותיה של נועה לסיור מעניין בירושלים- בעיר דוד ובנקבת השילוח לחוג את בת המצוה של נועה שחל באותו שבוע, לחוג כדרכה של המשפחה בצורה מלאת תוכן. 

בזמן ההתארגנות לשבת בבית נדם לבו של אבא-מוטי  בפתאומיות והוא עלה בסערה השמימה למנוחת עולמים.

זכינו בשנה האחרונה להולדתם של שלשה נכדים נוספים שיכירו את סבא רק מהסיפורים : אביעד מרדכי לאביטל ואיתן, יאיר מרדכי ואיילת אביה לאפרת ועזרא.

לעד תישאר דמותו הנפלאה חקוקה בלבותינו ומעשיו יהיו נר לרגלינו.

המשפחה.